טוקיו 9-12.4

9.4
הגעה לטוקיו עם השינקנסן  (הרכבת המהירה).
טיול בשדרת הדובדבנים ב  chidorigafuuchi park בשעות הערב בתאורה שארגנו למקום.

10.4
בוקר ב- ueno פארק

שוק ליד ueno ב-Ameyoko איזור הגובל עם הפארק, שוק ססגוני שניתן למצוא בו חנויות נעליים לצד דוכן דגים או דוכן אוכל, ולידם ניתן לראות חנות/דוכן של מוצרי אלקטרוניקה.

בסנגו ג'י אשר ברובע אסקוסה, המקדש הותיק ביותר בטוקיו והוא חלק ממכלול שלם של  מקדשים שנקראים Asakusa  Kannon, המקום  משמר צביון  מסורתי שמנוגד לטוקיו  המודרנית. הכניסה למתחם הינה דרך שער הרעם  Kaminarimon  בעל פנסים  עצומים מנייר אדום שהיו סמלים של התקופה העתיקה וזה גם ההתחלה של איזור תוסס למכירת מזכרות וממתקים.

האיזור מאופיין בריבוי מבשלות שיכר ובירה.

פארק סומידה צמוד ל Sanso-Ji
מבט על מבשלת הבירה המפורסמת

מגדל Tokyo Sky Tree  - מגדל הגבוה בעולם 634 מ'

פארק סומידה ופריחת הדובדבן

קבוצה אופינית חוגגת תחת עץ הדובדבן

מושכי כרכרות

שיבויה מבט על מעבר החציה המפורסם

צלום הכלב המפורסם - הסמל של שיבויה - Hachiko

כלב שהפגין נאמנות לאדוניו שבמשך שבע שנים לאחר מותו, היה הולך יום יום לתחנת הרכבת בתיקווה לפגשו,

ועם מותו הונצח בכניסה לתחנה. מעוז תרבות הפופ  והבידור, הצצה לעולם הנוער והצעירים,  והזדמנות לפגוש

את היפנים ללא חליפות.

ארוחת חג עם ענת ואילן בשיבויה , לצידנו חגגו קבוצה אופיינית של בוס ועובדיו, שהצעיר בחבורה תואר כמנהל הדשא באיצטדיון המרכזי של טוקיו לקראת האולימפיאדה 2020.

11.4

יום שלישי, יצאנו בשעה 5 בבוקר עם הרכבת התחתית הראשונה לעבר שוק הדגים, שהפעם המטרה הייתה לבקר במסעדת הסושי - Sushi Dai עמדנו בתור בגשם ובכפור כשלוש וחצי שעות, אבל המאמץ היה כדאי...

שוק הדגים

אחרי שוק חזרנו למלון לסגירת פער שעות שינה.
מוזיאון מורי
תערוכת הקומיקס של  Marvel

תערוכה של האומן ההודי הראשה - יליד 69, פיתח סגנון ייחודי משלו העוסק האמירות פוליטיות חברתיות ופילוסופיות. אפילו קנינו ספר שלו.

אקיאברה, איזור הטכנולוגיה. ניתן להיכנס לכל מתחם בין 5-6 קומות ולצאת עם בית מלא בכל המוצרים הנדרשים.

12/4 - יום רביעי,

קמנו מוקדם למטרת צפיה באימון סומו באחת האורוות, אך לדאבונינו היה יום חג ולא התקיים אימון. המשכנו לרובע גינזה, שהוא רובע חנויות יוקרה לצד חנויות רגילות, גלריות לרב ובתי עסקים, איזור יוקרתי וסולידי.

מרכז הגלריות

 בית ספר בגינזה

 בבית קפה בגינזה עם אילן וענת, שכרגיל קלטו אותנו והזמינו אותנו להצטרף.

בערב קבעו טנטטיבית להיפגש בשינג'וקו, לא הבנו כמה יומרני היה הרעיון. הגענו לשינג'וקו, מסתבר שזאת תחנת הרכבת העמוסה ביותר בטוקיו ובעולם כולו, כשני מליון אנשים עוברים פה כל יום.  התחנה שבצילומים רואים סדרנים דוחסים את האנשים לתוך הרכבת העמוסה. התחנה מונה מספר גדול במיוחד של מנהרות הנמשכות לאורך קילומטרים רבים. האזור מחולק לשניים, האזור המערבי שהוא איזור העסקים שם גם יצאנו בחפשינו מקום מפגש. והאזור המזרחי המסעיר מבין השניים. מהר מאוד הלכנו לאיבוד, למזלינו ראה אותנו בחור אמריקאי "אבודים בטוקיו" ולקחנו תחת חסותו והעביר אותנו דרך סבך המנהרות לצידו המזרחי של תחנת הרכבת, לאחר שהודינו לו וביררנו שהוא יודע את הדרך חזרה, נפרדנו.

דבר ראשון קלטנו סניף של סטארבק היציאה המזרחית ושידרנו לאילן וענת את מיקום המפגש בתיקווה שיקלטו וימצאו את המקום. התחלנו לטייל ברובע, רובע עמוס בני אדם,  תחושה שחצי מאנשי טוקיו מסתובבים בו, מלא שלטי נאון מנצנצים.

קומפלקס של בתי קולנוע עם פסל גודזילה ענקית.

המון בארים ומסעדות, לעומת מרכזי קניות יוקרתי, הכולל חנויות סטייל מה שראינו בגינזה: ארמאני, גוצ'י, לואי וויטון, רולקס ועוד...

בטיולינו הגענו למקדש Hanazono

כמובן שבסבך הרחובות שעברנו, שוב איבדנו את הצפון, שאלנו מישהו איך להגיע לקומפלקס בתי הקולנוע עם הגודצילה, הנ"ל התחיל להסביר, אך מהר מאוד הבין שאנו לא איתו, אז לקח אותנו ביד והביא אותנו אחרי כ10 דקות למקום.

משם כבר היה פשוט להגיע לסטארבק ואכן אילן וענת כרגיל הגיעו בזמן, מאחר וכבר היינו ותיקים במקום הגענו לאזור מסעדות שסימנו, נכנסנו למסעדה שמצאנו וחגגנו את הערב האחרון בטוקיו (לטיול זה).