יפן משופעת בהרי געש שחלקם עדין פעיל. באי קיושו יש לא מעט כאלה. את היום הקדשנו לסקורג'ימה שנחשב לפעיל ביותר מביניהם. ההתפרצות האחרונה וההרסנית שלו היתה ב 1946. האי כולו בנוי סביב ההר והסיור בו הוא בין תוצאות הפעילות הוולקנית. הגענו אליו בשיט עם מעבורת שיוצאת כל רבע שעה בדייקנות יפנית טיפוסית.
היפנים שנותנים מקום רחב לטבע,לעונות השנה וליחסי הגומלין בין האדם לסביבה, מביאים זאת לידי ביטוי בהסברים שיש להם בנקודות התצפית השונות. לכן תמיד ניתן היה למצוא הסבר על אופן השיקום הטבעי של הצומח לאחר ההרס שנוצר עקב הפעילות הוולקנית (מהלבה).
טבלנו את רגלינו המעיינות חמים, הסתובבנו בערוץ הלבה שנוצר בהתפרצות בשנת 1946, צפינו על ערוצי זרימת הלבה ועל ההר מנקודות שונות וראינו טורי (שער כניסה למקדש יפני) קבור שני מטר באדמה הוולקנית.
בהמשך החלטנו ללכת למוזיאון המספר קצת על השושלת הסמוראים ששלטה באזור. למדנו על מאבק מרכזי שהיה במאה ה 19 בין שני פלגים מרכזיים. פלג אחד שרוצה לשמור על יפן סגורה בפני זרים ובפני תרבות חיצונית ופלג שני שביקש לקדם את המפגש ובכך את הקדמה ביפן.
האם הסיפור מוכר מאיפשהו?
גילינו גם שהאירוע בו קבוצת הסטודנטים הראשונה שיצאה ללמוד את הטכנולוגיה והתרבות המערבית ארע באמצע המאה ה 19. ובעצם כפי שאנו מכירים, היפנים הפכו מאז למומחים בהעתקת טכנולוגיות מערביות ויצירת מוצרים דומים והשבחתם בחצי מחיר.
קינחנו את היום בהסתובבות בעיר , גילינו שכל עם לה shelter שלו
ולסיום סושי מסתובב, טעים לאללה😀
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה