עלינו על מעבורת מסגנוסקי (Saganoseki Port) בקיושו למיזקי (Misaki) בשיקוקו. הצורה הטופוגרפית של המדינה יצרה צורך למערכת הסעות ימית מפותחת ואכן ניתן למצוא כאלה במקומות רבים וביעילות היפנית. שמנו פעמינו למטסוימה (Matsuyama), והיעד הראשון היה בטירה הממוקמת על גבעה במרכז העיר וחולשת על כל הסביבה. הטירה נשתמרה כמעט במלואה ובתוכה ניתן היה למצוא חפצים ששירתו את המשפחה. הטירה נבנתה ע"י בחור שהחל את הקריירה שלו כעגלון ועשה את דרכו לצמרת בזכות יכולותיו בחרב. ניצנים ראשונים של הדובדבן קיבלו את פנינו וניתן היה לראות כי בעוד מספר ימים התפרחת תהיה בשיאה.
יפני מצוי
הריוקן שמצאנו היה הגרוע ביותר שנתקלנו עד כה והיא היה טיפוס של 3 קומות עם המזוודות. אך מאחר והאיזון בעולם איכשהו נשמר, המיקום היה מעולה, בלב הדוגו, איזור שבו ממוקם דוגו אונסן, הפועל למעלה מ 1000 שנה.
מרתק היה לראות עשרות ואולי מאות אנשים הצועדים בלבוש המסורתי לרחצה באונסן אותו מקבלים במלון, ומגיע לרחצה בבית המרחץ להלן. אנחנו בחרנו הפעם לצפות מהצד ולאחר מכן להמשיך לארוחת ערב טובה.
ואלה מהבוקר שלמחרת
אין רגע דל וגם "ספא רגלים" ניתן למצוא בכל פינה
דיברנו על מיקום, אז הבוקר כשקמנו גילינו שאחד מהמקדש היותר מפורסמים נמצא מול הריוקאן שלנו
Isaniwa Shrine או Isaniwa Jinja, תירגול בוקר כלל את הטיפוס במדרגות.
ב tourist information חיכתה לנו בחורה מדהימה שציידה אותנו בכל כך הרבה מידע חשוב באנגלית.
אחד המאפיינים של האי שיקוקו הם 88 מקדשים הפזורים על פני האי ושייכים לזרם בודהיסטי שנקרא שינגון אותו
ייסד קוקאי. 88 מקדשים מיצגים את מספר חטאיהם של בני האדם. מי שמבקש לכפר על חטאיו הולך בכיוון ההפוך.
אנחנו התחלנו במקדש 51 (לא ברור מה זה אומר) הנקרא אישיטה גני. שם גם פגשנו עולי רגל שניתן לזהותם על פי
לבושם הלבן.
מאחר והבוקר זרחה השמש החלטנו לנצל את המשכו של היום ולצאת למסלול הנקרא Sinamani Kaido,
מסלול לרכב ואופנים בן 70 הק"מ המחבר את האי שיקוקו לאי המרכזי הונשו.
אנחנו עשינו את הסגמנט הראשון (והכי יפה בעיני) באופנים, הלוך וחזור 14 ק"מ ואת השאר השארנו לאחרים.
גשר על מים סוערים
מאכלים אלה נבחרים במסעדה ואחר כך אנשים מקבלים גריל לשולחן שם צולים את השלל.
הראש או הקסדה עקומים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה