את ההמשך של רכיבת האופניים המשכנו בנסיעה מהירה בשרשרת גשרים הפרושה בין שיקוקו למערב הונשו בדרכינו למיהג'ימה (Miyajima Island). הנסיעה היתה בכביש מהיר בעלות של מעבר של 8,700 יין (בערך לילה במלון), במיהג'ימה נמצא הטורי הצף. אחרי מאמצים הצלחנו לאתר את הרציף העממי, הזול שזמן השייט אל האי אורך כ 10 דקות וכן כל 10 דקות יוצאת מעבורת.
הטורי הצף, כך נאמר בכל הכתובים, הוא אחד המראות היפים ביפן ובמיוחד בשקיעה, וכך עשינו. נסענו למיאג'ימה כשבתוכנית היה להספיק להגיע למקום באור יום ולחוות את רדת החשיכה והתאורה בלילה.
מיאג'ימה היא אי מקודש למאמיני שינטו ולבודהיסטים. כפועל יוצא, אסור להיולד או למות על האי ועל כן לא בנו בו בית קברות ולא מחלקת יולדות. בשל קדושתו גם אסור לכרות בו עצים וגדל בו יער בתולי עם מגוון ציפורים ואיילים מבויתים המסתובבים בו ללא הפרעה.
המקדש הידוע והאטרקציה המרכזית של האי הינו מקדש Itsukushima Shrine כשמולו ניצב טורי ענק צבוע ארגמן ובזמן הגאות שקוע במים ונראה כאילו מרחף עליו. החוויה באי היתה אדירה. בהחלט השיג את התואר בזכות.
לינה בהירושימה.
את היום שאחרי הקדשנו ל Kurashiki ול Okayama.
קורשיקי, עיר סוחרים מתקופת אדו, משמעות שמה היא כפר מחסנים על שם עשרות האסמים (קורה) הפזורים בה.
באיזור העתיק בעיר, הנקרא ביקאן ניצבים מחסנים בני 200 שנה שבחן רב הפכו לגלריות מסעדות אכסניות וחנויות יפות.
איזור ציורי שמשלב ישן וחדש ותעלת מים בה עוברת לכל אורך הרחוב הראשי.
באוקאיאמה (Okayama) לא היה לנו מלון מוזמן ללילה. ב 19:00 עצרנו במרכז מידע לתיירים כדי לקבל מידע על הנסיעה לנאושימה ביום שלמחרת וגם כדי למצוא אינטרנט כדי שנוכל להתארגן על לינה. לא סומכים יותר על הרשומות של מרכז המידע, מעדיפים למצוא דרך Booking.com או מתחריו.
מצאנו מלון במרחק 500 מטר ממרכז המידע. כשהגענו לאחר מס' דקות, פקיד הקבלה לא מצא את ההזמנה. ולכשנימצאה הוא הסתכל עלי בפליאה ושאל "הזמנת עכשיו?" לדעתי זו פעם ראשונה שניתקל בהגעה ספונטנית שכזו למלון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה