אומנות בים יפן הפנימי

יצאנו 28/3 מוקדם, יחסית, כשפעמינו לכיוון נאושימה (Naoshima), שהפכה להיות מרכז לאומנות מודרנית.

כבעלי נסיון, איתרנו מראש את הרציף המתאים באוקאיאמה (Okayama), הגיענו בזמן למעבורת של 9:22

(אצל היפנים אין חוכמות שעה זאת שעה, אחרת-"ספיקו" היינו משהו כמו חרקירי) לאחר כ20 דקות שייט,

ירדנו בנאושימה. קרוב לרציף קיבלה את פנינו הדלעת האדומה:

האי מוצף בעשרות מייצגים אומנותיים הפזורים בפינות חמד שונות בדרכינו לאתרי החובה שהם מוזיאון Chicho למוזיאון Benesse אשר עוצבו ע"י הארכיטקט הידוע טדאו אנדו. לצערינו לא ניתן לצלם במוזיאונים וברב הבתים.

הדלעת המפורסמת

המוזיאונים השונים והתצוגות בהן ביקרנו לא הורשנו לצלם, ממוזיאון Chicho יצאנו מוקסמים מהעוצמה של המותגים, כל תאור יפחית מהחוויה, אנקדוטה קטנה, בכניסה למייצגו של ג'יימס טורל, עמדנו בתור ארוך, הכניסו קבוצות של 8 איש בקבוצה, ואז יעל ניסתה להציץ מעבר לקיר, הדיילת היפנית מיהרה לנזוף בה בחיוך ואמרה: זה סוד. ואכן כל מייצג הינו התרחשות בפני עצמה כולל המבנה המרתק שעיצב הארכיטקט טדאו אנדו.

כנ"ל גם ממוזיאון Benesse יצאנו מוקסמים מחלק מהעבודות, גם שם אסור היה לצלם, לפיכך כמה תמונות מהאי הפסטורלי שעצם הפיכתו למרכז אומנות מודרנית, משכה אליו הן מליוני תיירים והן עשרות אומנים שהתמקמו בו ועיצבו אותו, היישוב הפך מיישוב דייגים כושל למרכז אומנותי ותיירותי משגשג.