חוזרים הביתה 13.4

אז בלי ראמן אחרון בנריטה טוקיו, אי אפשר

טוקיו 9-12.4

9.4
הגעה לטוקיו עם השינקנסן  (הרכבת המהירה).
טיול בשדרת הדובדבנים ב  chidorigafuuchi park בשעות הערב בתאורה שארגנו למקום.

קיוטו 6-8.4

6.4

קיוטו, בירתה הקיסרית העתיקה של יפן, משמרת במינהגיה ובמראה שלה הרבה מההסטוריה והתרבות של יפן המסורתית. די להסתובב ברחובות הקטנים ובסמטאות המרובות בעיר כדי לחוש ולראות זאת. מאחר ועבורנו הביקור הינו ביקור שני בעיר החלטנו להתמקד בתופעת הסאקורה, דהיינו פריחת הדובדבן, חזרה למקומות אהובים וקצת מן החדש.

פתחנו את הבוקר עם טיול של Free walk גיון - איזור הגיישות אחד מחמישה אזורים כאלה בקיוטו והמפורסם מבינהם. למדנו משהו מהתרבות שלאוזניים מערביות לא ברור עד הסוף ולדברי המדריכה נחשב בתחום מכובד. לכל אזור בית ספר משלו, בתי ארוח ולקוחות קבועים. לא ניתן להיכנס לאורחים מזדמנים אלא אם הוזמנו ע"י חבר . הבנו כי יש שתי דרגות של גישות, מתלמדת שנקרטת גייקו (בין גיל 15-21) ומומחית שהיא מייקו ( מעל גיל 21).

תם החלק הממונע של מסענו 5.4.17

היעד קיוטו.

יצאנו אתמול אחה"צ מקויה סאן, מצאנו מלון בפרבר קטן ליד נארה כדי להתקרב למוזיאון מיהו בו רצינו לעבור בבוקר לפני החזרת הרכב.

מוזיאון מיהו (Miho Museum) - נבנה ב 1997 בין גבעות ועמקים ליד העיירה Shigaraki, קרובה לקיוטו, ע"י ארכיטקט סיני הזוכה להערכה גדולה על עבודותיו I.M.Pei, אשר תכנון גם את הפירמידה הלובר וגם את הגלריה הלאומית בוושינגטון. מתוך הערכה לטבע המוזיאון בנוי 80% מתחת לאדמה והחלק הגלוי משלב בין מסורת ארכיטקטונית יפנית והרמוניה עם הסביבה.

דרך בת 700 מ' מובילה למוזיאון כשחלקו במינהרת. ההשראה לתכנון היה סיפור סיני עתיק על דייג שאיבד את דרכו ומצאנו מטע של עצי אפרסק שסופו היה בערוץ נחל ליד גבעה. כשהגיע לשם הוא נוכח לראות אור מתוך מערה לצד הר. הוא נכנס ודרך הובילה אותו לעולם של החיים המצויים לעולם בו הסובבים מאושרים שמחים בחלקם ומיד מתפנים לשלבו בקרבם. עצי הדובדבן לאורך הדרך מחליפים את עצי האפרסק המינהרה היא הדרך במערה ומבנה המוזיאון המרהיב וההשתאות לגילוי עם היציאה ממנה, מדמה את העולם אליו הגיע הדייג.

הר קויה - Mount Koya במחוז Wakayama

 4/4/2017 יום רביעי

את היום התחלנו בנסיעה ממלון Nosegawa, מרחק כעשרים ק"מ מהר קויה,

המלון יחסית מבודד אך מספק תנאים של מלון מסורתי ריוקן (Ryokan). הנסיעה היתה בכביש פתלתל וצר, רב הדרך מסלול אחד, למזלינו לא עברו רכבים באזור, אולי שמעו שאנו על הכביש. אחרי קרוב לשעה הגענו להר קויה המכונה קויה סאן, גובה ההר 900 מטר, נמצא דרומית לקיוטו במרכז חצי האי קיאי, בלב יער של ארזים שחורים. המקום נחשב לקדוש ביותר עבור מאמיני הכת הבודהיסטית שינגון. למעלה ממיליון עולי רגל מבקרים באתרים הקדושים בהר. חלקם הקטן עם לבוש מסורתי מאוד מיוחד.

2-3.4.17 בעקבות עולי הרגל של kumano kodo

התארגנו בבוקר עם דלק ומזון ושמנו פעמנו לדרום Kansai - חצי האי קיאי במחוז ואקאימה (Wakayama).

התחנה הראשונה היתה מרכז המידע ב Tanabe, שם התחלנו לקבל מושג ראשון על האזור, מסלולי ההליכה שבו והדרך הנוחה לנוע ולהתארגן עם הרכב. התחנה הבאה שלנו היתה ממש במרכז המידע ב Hongu, שם גם סייעו לנו במקום לינה באיזור ללילה זה.

מבחינה היסטורית קומנו קודו (Komano Kodo) הינו איזור בו השתלבו יחדיו שתי הדתות השינטו המקומי והבודהיזם המיובא מהודו דרך סין. באזור מקדשים רבים, שהליכה בינהם, כך סברו המאמינים, יוצרת חוויה דתית של "חיפוש גן עדן" על פני כדור הארץ. המחוז מוכר גם בזכות השקט, המעיינות החמים הרבים והטבע המיוחד שלו.

כיום מוכר כאתר מורשת עולמית ויש בו מסלול מסודר הנקרא "קומנו קודו" (קודו- "הדרכים הישנות", קומנו- "ארץ המתים או האלים מאחר ועל פי האמונה גם אחרי מותם, עדיין נמצאות כאן רוחות אלי השינטו). המסלול עובר בין כל מקדשי האזור ונמשך כחמישה ימים.

Himeji Castle 1.4.17

לאחר נסיעה ארוכה שעשינו אמש נשארו לנו עוד 50 ק"מ להגעה להימג'י ( Himeji Castle ), נמצאת 50 ק"מ ממערבית לKobe ו 120 ק"מ דרום מערבית לקיוטו.

בחרנו לעלות על הכביש המהיר כדי להצליח ולהרויח את היום במקום. הגענו בשעות הבוקר, השמש האירה לנו פנים לאחר שהרגשנו כמו תיבת נוח ביום הקודם (גשם רצוף במשך היום כולו). החנינו את האוטו והתחלנו לצעוד לכיוון הטירה. מרחוק כבר נראו שיירות הצועדים שהעידו על פופולריות המקום בעיני התיירים במיוחד בעת פריחת הדובדבן. בשטחי הדשא לפני הטירה שסביבו עשרות עצי דובדבן בשלבי פריחה ראשוניים, ניתן היה לראות משפחות/קבוצות יפניות שלמות פורשות משטחי ישיבה תחת העצים וחוגגות את הפריחה. לא הרחנו מנגלים, היה מעניין לצפות בכיבוד שהם בוחרים להביא לחגיגות מעין אלה.