היעד קיוטו.
יצאנו אתמול אחה"צ מקויה סאן, מצאנו מלון בפרבר קטן ליד נארה כדי להתקרב למוזיאון מיהו בו רצינו לעבור בבוקר לפני החזרת הרכב.
מוזיאון מיהו (Miho Museum) - נבנה ב 1997 בין גבעות ועמקים ליד העיירה Shigaraki, קרובה לקיוטו, ע"י ארכיטקט סיני הזוכה להערכה גדולה על עבודותיו I.M.Pei, אשר תכנון גם את הפירמידה הלובר וגם את הגלריה הלאומית בוושינגטון. מתוך הערכה לטבע המוזיאון בנוי 80% מתחת לאדמה והחלק הגלוי משלב בין מסורת ארכיטקטונית יפנית והרמוניה עם הסביבה.
דרך בת 700 מ' מובילה למוזיאון כשחלקו במינהרת. ההשראה לתכנון היה סיפור סיני עתיק על דייג שאיבד את דרכו ומצאנו מטע של עצי אפרסק שסופו היה בערוץ נחל ליד גבעה. כשהגיע לשם הוא נוכח לראות אור מתוך מערה לצד הר. הוא נכנס ודרך הובילה אותו לעולם של החיים המצויים לעולם בו הסובבים מאושרים שמחים בחלקם ומיד מתפנים לשלבו בקרבם. עצי הדובדבן לאורך הדרך מחליפים את עצי האפרסק המינהרה היא הדרך במערה ומבנה המוזיאון המרהיב וההשתאות לגילוי עם היציאה ממנה, מדמה את העולם אליו הגיע הדייג.
בתוך המוזיאון, תערוכות קבועות מרהיבות ממצרים, יוון ורומא, פרס ובין, פסלים וכלים מרהיבים שגילם של רבים מהם נע בין 5000 שנה. איכות העבודות והשלמות בה נשמרו שנים כה רבות ריתקה אותנו. כמו כן זכינו לתערוכה של אומנות זכוכית יפנית לכבוד חגיגות ה 20 לפתיחת המוזיאון.
בערב היתה לנו פגישה מקסימה עם ענת ואילן. שקצר בתקשורת גרם לכך שכמעט ולא נפגשנו. אלא שלענת ואילן היה החוש למצוא אותנו. יצאנו יחד לרחוב פונטוצ'ו, סמטה צרה מליאת ברים ומסעדות. עברנו ממסעדה לבר התרגשנו מיפי הפריחה והחלפנו חוויות ממה שעשינו עד כה. אך בעיקר היינו ביחד.
מחכים לפגישה. נוספת בטוקיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה